הגדרת חריצי PCI
היסטוריה
ב- 1991 הציגה אינטל את תקן PCI הראשון, ה- PCI 1.0. עם זאת, זה היה רק אומץ בשנת 1993 תחת שם PCI 2.0 על ידי PCI עניין מיוחד הקבוצה, או PCI-SIG. PCI 2.1 שוחרר בשנת 1995, ואחריו גרסה 2.3 בשנת 2002. גרסה 2.3 היא האחרונה במשפחה PCI קונבנציונאלי. PCI-X ו- PCI Express הם היורשים, עם הגירסה הראשונה של PCI-X שהושק בשנת 1999 ואת PCI Express הראשון שהושק בשנת 2002 על ידי קבוצת PCI-SIG.
סוגים
ישנם שלושה סוגים של תקני PCI: PCI קונבנציונאלי, PCI-X ו- PCI Express. שני הראשונים חולקים את אותה ארכיטקטורה, אבל יש מאפיינים שונים ומפרטים. PCI-X תואם את תקן PCI קונבנציונאלי הקודם. חריצי PCI Express הם המהירים במשפחה חריץ PCI, מה שהופך אותם אידיאליים עבור דרישות רוחב הפס של כרטיסי המסך.
מאפיינים
מהירות חריץ ה- PCI נע בין 133 מגה-בייט לשניה עבור PCI 2.0 ל- 128 ג'יגה-בתים / שנייה עבור PCI Express. PCI קונבנציונאלי יש גם "Plug and Play" יכולות. חריצי PCI גם להשתמש ECC (שגיאות תיקון שגיאה), טכנולוגיה המשמשת גם מודולי זיכרון RAM כדי לשפר את שלמות הנתונים.
יציאות PCI Express גם לאפשר כרטיסי גרפיקה מרובים להיות מותקן, להגדיל באופן משמעותי את הביצועים 3D.
יתרונות
חריצי PCI יש יתרון כי הם מאפשרים לך לעדכן או להרחיב את הפונקציונליות של המחשב במהירות ובקלות, ללא צורך תחליפים חומרה יקר. שילוב של קול או כרטיסי וידאו אפשרי פשוט על ידי חיבור אותם חריץ PCI במקום לעדכן לחלוטין את לוח האם. בנוסף, ברוב המקרים יש מספר חריצי PCI על לוח אם, אשר נותן לך את היכולת להוסיף כמה כרטיסי הרחבה לעבוד בו זמנית.
שימושים
חריצי PCI מאפשרים לך להוסיף כרטיסי הרחבה למטרות שונות. לדוגמה, גם אם לוח האם של המחשב מגיע עם שבב שמע משולב, ייתכן שתרצה להתקין כרטיס קול חדש עבור ביצועים טובים יותר, אשר עשוי להיות אפשרי באמצעות חריץ הרחבה PCI.
ניתן להשוות את חריצי ה- PCI עם חריצי ה- USB, שכן הם ממלאים תפקיד דומה מאוד, עם ההבדל כי יציאות USB הם מחברים חיצוניים, ואילו חריצי PCI הם מחברים פנימיים.
חריצי PCI Express משמשים לחיבור כרטיסים גרפיים בעלי ביצועים גבוהים למחשב, והם מייצגים יורש לחריצי AGP.
