כיצד פועל מקרן?
תפיסה חזותית
מקרן הוא כל מכשיר שיוצר תמונה מוקרנת עם אור עושה אור לזרוח באמצעות תמונה קטנה שקוף. כדי לשכלל את התמונה הזו, על המקרנים להשתמש בעדשות כדי למקד את האור. מקרן יכול להפוך תמונה קטנה מאוד לתוך אחד גדול כי התמונה כי הוא מוקרן יהיה באותו גודל כמו מקור האור שנוצר על ידי מקור האור מאחורי התמונה שקוף.
ישנם סוגים רבים של מקרנים, אבל הם עובדים עם אותו עיקרון בסיסי. אחד המסובכים ביותר של מקרנים ידועים הוא מקרן הסרט.
מקרן הקולנוע המודרני התפתח ממקרן השקופיות. מקרן שקופיות מתמקד, פרויקטים ומגדיל תמונה כי הוא עשוי מתצלום. כדי להיות מוקרן, תמונות אלה צריך להיות שניתנו בפורמט שקוף בצורות שונות של פלסטיק שקוף, כגון ניטרוסלואיד. מקרן השקופיות מזיז את התמונות הנפרדות הללו למיקום מדויק מול אור המקרן ומאחורי העדשה.
מקרן הסרט עובד עם עיקרון דומה, אבל במקרה זה, שרשרת נוצרת עם התמונות בודדים יחד בסרט ארוך מאוד. הסרט מתפתל סביב סליל והמקרן מכיל יחידה ממונעת המוליכה את הסרט מסליל אחד למשנהו. בין הסלילים, הסרט נמתח בין האור לבין העדשות ומוקרן על מסך לבן גדול. המסך לבן כדי לתת את התמונות באיכות אטומה, באותו אופן שבו התצלומים מודפסים על נייר לבן.
שום צורה של הקרנת תמונה או אנימציה באמת משתמשת בתמונות נעות. במקום זאת, צילומים או איורים ייחודיים, סטטיים, מתארים אובייקטים או אנשים במצבי תנועה שונים, כרונולוגיים.
מכיוון שהעין האנושית מנתחת נתונים חזותיים, כל תמונה הנכנסת למוח נשמרת לתקופה קצרה של זמן. תופעה זו מכונה בתיאוריה "התמדה של חזון". מכיוון שמקרן סרט נע דרך קלטת, הוא מפסיק לשבריר קטן של שנייה בכל תמונה, אך משך הזמן הזה הוא למעשה פחות מכמות הזמן שנדרשת למוח האנושי לעבור מאחד לשני. התמונה הבאה. משמעות הדבר היא שהעין והמוח אינם יכולים להבחין בין הנתונים החזותיים של אובייקטים הנעים למעשה לבין הנתונים החזותיים של תמונות קולנוע סטטיות, כך שהתמונות נעות.
