איך לצטט משהו שכבר צוטט

עבודות המחקר דורשות ציטוטים ביבליוגרפיים המפגינים כיצד ואיפה תועד המחבר. בדרך זו מוכרת היצירה הקודמת שהוכיחו אחרים והתרומות החדשות הנגזרות מעבודות אלה מתקיימות. חשוב לתת קרדיט לכל מחבר להתייעץ כדי להכין את העבודה שלך, במקרים מסוימים אתה יכול למצוא הפניות חשוב ציטט על ידי צד שלישי. גם אם אתה לא מוצא את המקור של מינוי חשוב זה, עליך לציין מאיפה קיבלת את זה. אם אתה מוצא את עצמך במצב זה, אתה יכול לצטט משהו שכבר הוזכר בשתי דרכים.

אינדיקציות

לצטט את עבודתו של מחבר הנקרא במקור משני עליך לכתוב, בסוגריים, תחילה את שם המשפחה של המחבר המקורי ולאחר מכן את תאריך הפרסום. נתונים אלה הם אלה אשר המחבר של המקור כי אתה התייעץ נרשם במסמך שלך בעת ביצוע המינוי.

עכשיו לכתוב את האותיות "cp" אתה יכול גם לכתוב "מצוטט על ידי" ולאחר מכן את שם המשפחה של המחבר שאתה קורא ואת השנה שבה את הטקסט שאתה קורא פורסם. סגור סוגריים ולכתוב את המינוי. בהפניות הביבליוגרפיות עליך רק לרשום את העבודה שבה התייעצת.

הדרך השנייה שבה אתה יכול לצטט עבודה שכבר צוטט על ידי אחר היא לכתוב את המינוי הראשון. אם הציטוט הוא פחות מ -40 מילים עליך לכתוב אותו במרכאות, לאחר סגירה של המרכאות אתה כותב תקופה ולפתוח בסוגריים. בסוגריים אתה כותב את שמו של המחבר המקורי, השנה, את המילים שצוטטו על ידי ואת השם האחרון של המחבר התייעץ.

כדי לסיים את המינוי לכתוב את שנת הפרסום וסגירות סוגרים. אם הציטוט מכיל יותר מ -40 מילים, עליך לכתוב את הטקסט בבלוק נפרד, ללא מרכאות ועם הזחה של חצי אינץ '. חשוב לעקוב אחר המלצות אלה, כך שתוכל לראות בבירור איזה חומר אתה מצטט.

לבסוף, רשום את ההתייחסות של המקור שאתה קורא בקטע 'ביבליוגרפיה' או 'הפניות' של עבודתך. ההבדל בין הביבליוגרפיה לבין ההתייחסויות הוא שהפניות הן טקסטים המופיעים בעבודתך, בעוד שהביבליוגרפיה היא חומר שאינו מצוטט בהכרח בעבודתך, אך נעשה בה שימוש כדי להרחיב את הידע כדי לבצע את עבודתך.